החלטה בתיק בש"א 179440/05

1.         המבקשת (שהינה חסויה) עותרת למתן צווים זמניים כלפי המשיבים, כמפורט להלן:

(א)       צו מניעה זמני שיאסור על המשיבים לבצע עבודות בינוי או הריסה בבית המבקשת;

(ב)       צו עשה זמני שיורה על השבת מצב הבית לקדמותו, כפי שהיה עובר ל-9.10.05;

(ג)        צו עשה זמני שיורה למשיבים להמציא למבקשת דיור חלוף דחוף בשים לב לצרכיה ולחילופין לשלם לה את ערכו של דיור חלופי כאמור מידי חודש, עד השבת מצב הבית לקדמותו.

2.         על פי הנטען בבקשה ובתצהיר שהגישה אחותה של המבקשת, המבקשת הינה בעלת זכויות של דייר מוגן בבית חד קומתי צמוד קרקע הנמצא ברחוב נילי 5, יהוד. המצהירה אומרת כי מידי פעם דואגת היא לתחזוקת הבית, להשקיית עצי הפרי וכד', וזאת - שעה שהמבקשת נמצא בביה"ח גהה להשגחה או אשפוז. המצהירה הגיעה לבית ביום 9.10.05 וטיפלה בו כמנהגה. משבאה שנית למקום, ביום 17.10.05, ראתה היא כי עצי הפרי נעקרו, עמוד החשמל שדרשו סופק חשמל לבית - נעלם, שעון החשמל הוצא מן הבית, המים נותקו, הברזים נעקרו וכמותם אף הסורגים, החלונות, התריסים, ודלת הכניסה. ארונות המטבח וכלי המטבח נעלמו וכן אף ארון בגדים. בגדי החסויה נעלמו. בתצהירה, אין המצהירה מבארת מיהו זה אשר ביצע את המעשים האמורים. לעומת זאת, בבקשה נאמר כי המשיבים 5 ו-6 הינם בעלי אינטרסים בשטח בו מצוי הבית. עוד נטען בבקשה - ולא בתצהיר - כי כל המשיבים (למעט המשיב 3) ביצעו, בהתנהלותם האמורה בתצהיר, מעשה של השגת גבול, גרימת נזק, רשלנות וניסיון ליצור עובדות בשטח.

3.         המשיבים הגיבו לבקשה. אין מקום לצורך לסקור את עמדות כל המשיבים (אשר בעיקרה היא שאין מקום לבקשה במיוחד מחמת העדר יריבות) ודי לי בעמדת המשיבים 5 ו-6 אשר נסתבר שהם - הם אלה שלגרסת המצהירה אחראים (לכאורה) להרס שנגרם.

            מתגובת המשיבים 5 ו-6 נסתבר כי הם (עם אחרים) זכו במכרז של המינהל לפיתוח ובינוי מקרקעין (חלקות 125 ו-127 בגוש 6694) ביהוד, לרבות המקרקעין עליהם מצוי הבית נשוא הבקשה (ולא נעלם הימני שהמשיבים 5 ו-6 טוענים כי הבית עומד - ברובו - על חלקה אחרת (היינו חלקה 197) מזו שרכשו הם זכויות בה). לשיטת המשיבים 5 ו-6 מדובר בבית נטוש שאין מתגוררים בו זה שנים (לא נצרכו בו חשמל ומים בשלוש השנים האחרונות), כפי שמעיד שכן (מר עזר) המתגורר במקום למעלה מ-40 שנה. המשיבים 5 ו-6 פעלו להריסת מבנים ישנים אשר היו בתחומי חלקות 125 ו-127 בגוש 6694, מתוך מטרה לבנות במקום בתים חדשים בהתאם לחוזה שבינם לבין המינהל. ההריסה בוצעה ביום 10.10.05. ברם, ביתה של המבקשת לא נהרס ולא נעשה לגביו דבר בידי המשיבים 5 ו-6. המשיב 5 אישית פיקח על ביצוע ההריסה, והצהיר כי לא נעשתה כל פעולה בבית המבקשת. למחרת היום - ב-11.10.05, הגיע המשיב 5 למקום (עם אנשים נוספים) על מנת לגדר המקרקעין. הוא הבחין באנשים ששוטטו בשטח ובטנדר שחנה על המקרקעין. המשיב 5 הזהירם מפני שוטטות בשטח בו קיימים בורות סופגים, אך הבין שמדובר בגנבי ברזל, שלא היו ידידותיים במיוחד, והתרחק מהמקום. לאחר מכן הבחין המשיב 5 שהאנשים דלעיל מפרקים תריסים מן הבית דנן. המשיב 5 נטל מצלמה שהייתה ברכבו וצילם את הגנבים ואת רכבם (מ.ר 13-184-02). למשיבים 5 ו-6 אין כל קשר לגנבים ואין לייחס להם כל מעורבות בפעולות ההרס.

4.         בישיבה שקוימה בפניי, נחקרה המצהירה (אחות המבקשת) על תצהירה. מתשובותיה למדתי כי אין כל ראיות לכאורה לקיומה של עילת תובענה מצד המבקשת כלפי מי מן המשיבים. כזכור, הטענה המרכזית ( שאינה נתמכת בתצהיר) היא כי ידם של המשיבים 1, 2, 4, 5 ו-6 הייתה בדבר וכי הם האחראים (במישרין או בעקיפין) להרס. המצהירה מודה כי היא לא ראתה מי ביצע את ההרס. לדבריה, נאמר לה ע"י שכנים (שאינה יודעת את שמם), כי מי שהרס את ביתו של השכן טיפל אף בבית המבקשת (עמ' 2 שורות 2 - 4). ברם, אף השכנים לא ראו מי בדיוק טיפל בבית ( שם , שורות 7 - 8). יתר על כן, המצהירה לא כללה עובדות אלה, לגבי מקור המידע ותוכנו, בתצהירה לפי שסברה שאינם חשובים ( שם , שורות 20 - 22). המצהירה הודתה בהמשך החקירה כי כל המידע שברשותה היא פרי שמועה שנאמרה לה ע"י שכנים שאינה יודעת את שמותיהם (עמ' 11 שורות 1-5).

            מעבר לדברים אלה, המלמדים על העדר עילה לכאורה, לא דייקה המצהירה בחלק מתשובותיה בעניינים מהותיים. כך למשל היא לא גילתה בתצהירה כי בשלוש השנים האחרונות אין צריכת מים וחשמל בבית נשוא התביעה. עניין זה נסתבר רק מהחקירה שכנגד (עמ' 11 שורות 7-8). מן התצהיר נסתבר דווקא ההיפך: המצהירה הייתה במקום  ביום 9.10.05 וטיפלה בעצי הפרי שבחצר (סעיף 7 לתצהיר). מכאן מתבקשת מסקנה כאילו יש צריכת מים, או חיבור מים לבית. משנשאלה המצהירה מניין נטלה מים לשם השקיית העצים השיבה היא שלקחה מים מן השכן (עמ' 6 שורות 23-25) שאינה יודעת את שמו (עמ' 7 שורות 1-2).

            יתר על כן: מחד, טענה המצהירה שהשקתה את עצי הפרי ביום 9.10.05 (וזו להבנתי כוונתה בסעיף 7 לתצהיר) ומאידך הודתה כי ביום 9.10.05 לא נטלה מים מן השכן (עמ' 7 שורות 3 - 4). כיצד אפוא השקתה היא את העצים? למצהירה פתרונים.

5.         ביום 10.1.06 ביקשה המבקשת להתיר לה להגיש השלמת סיכומים, אליהם צורף עותק מחומר חקירת המשטרה בתלונתה אודות הפריצה והגניבה. ב"כ המשיבים 4 - 6 התנגדו לבקשה. סבורני כי אין להתיר עתה עשיית שימוש בחומר החקירה. ראשית, יש לזכור כי מדובר בהודעותיהם של נחקרים גרידא. אין מדובר בממצאים עובדתיים שנקבעו בספק מרשיע. שנית, חקירת המצהירים בגדר הבקשה לסעדים הזמניים תמה. אין לאפשר קבלת חומר החקירה ללא פתיחת העניין מחדש. כזאת, אף המבקשת לא ביקשה. שלישית, בפני המבקשת ממילא תעמוד שעת כושר להביא את ההודעות האמורות במסגרת הבאת הראיות בתובענה העיקרית.

6.         המסקנה המתבקשת היא כי אין בסיס לבקשה. הבקשה נדחית. הצו הארעי שניתן ביום 19.10.05 - בטל בזה.

המבקשת תישא בהוצאות כל אחת מארבע קבוצות המשיבים בסך 2,500 ש"ח + מע"מ, להיום.

ניתנה היום, 14 בפברואר 2006 (ט"ז בשבט התשס"ו), בהעדר.